עיתונות ופרסומים
מבחר כתיבה ביקורתית, 2002–2025.
מי שראה עבודות שלו לא שוכח את הדימויים. בעיקר לא נשכח התדר של גבריות מתפקעת מפאתוס שנהפך במכוון לפתטי, סימבוליקה מיתית שמועצמת, משוכפלת ומפורקת, וחומריות וחומרים מהממים בטווח שבין הפתעה לאלימות… הגוף והאור משחקים, ואנחנו נבלעים ביופיים.
גלעד מלצר, ״יובל שאול רואה את האור״, הארץ, 19.3.2025
פולוק פוגש את המלבנים האיקוניים של מארק רותקו. אלא שאצל שאול, במקום העומק האפלולי של רותקו, הצבעוניות פופית, בוהקת עד מסנוורת. כמו ב״הצללים״, סדרת הציורים האחרונה של אנדי וורהול.
גלעד מלצר, הארץ, 2025
אפשר לראות בעבודות הפורצלן מעין פחלוץ, עיקור וסירוס של דימויי כוח… אמירה טרגית קולוסלית שהטון שלה הוא כשל אופרה והגוון שלה מיתי.
סמדר שפי, עכבר העיר, דצמבר 2009
לא דווקא התכנים הגבריים־הרואיים המתגלים במבט הראשון הם בלב העבודה, אלא הצופן העדין של אינטימיות וחמלה.
איתמר לוי, אלימות וחמלה, 2018
עבודתו היא אתיקה שמעבר לאסתטיקה… זהו פרויקט אתי, משום שהוא מייצר שפה עבור גברים.
פרופ׳ גבריאל בוקובזה, אלימות וחמלה, 2018
שאול, מהכנים והנועזים באמנינו, מביט לשור הישראלי המתפרע בלבן של העיניים.
יואב שמואלי, ערב רב, 2013
מונוגרפיה
״אלימות וחמלה״, המונוגרפיה המקיפה על שלושה עשורים של עבודה, ראתה אור בקרן עופר לוין לאמנות ישראלית ב־2018, עם טקסטים מאת גבריאל בוקובזה, ויי שינג, סטפן לוי־קואנץ, דליה מרקוביץ ואיתמר לוי, ושיחה בין האמן לקרן גולדברג.
